לפני לא הרבה מידי שנים, במפעל החיים שלי התקיימה ישיבת דירקטוריון שבה מונה מנהל למפעל החיים שלי בהצבעה שזכתה ברוב קולות.
ביום ההצבעה האווירה הייתה טובה, המזגן היה בטמפרטורה המדויקת של 22 מעלות צלזיוס (זה התחיל ב-25 מעלות אבל היה חם מידי אז לקח מעט זמן עד שלבסוף הגיעו אל הטמפרטורה הנכונה ביותר) ולא פחות חשוב מכך, היו גם מלא חטיפים ודברים טעימים על שולחן המנהלים, שילוב של מתוק ומלוח.
כן, אני יודע שלאחרונה זה נהיה טרנד, אבל הוא ממש לא חדש. אני הכרתי את שילוב הטעמים המוצלח הזה כבר לפני הרבה שנים. דמיינו להיטי מיינסטרים של פעם שמתנגנים ברקע ובשולחן יש במבה נוגט וכוס קולה עם קרח.
מתוק ומלוח.
ההחלטה על מינוי מנהל למפעל החיים שלי בהצבעה ברוב קולות הייתה אחת מהמרגשות והמשמחות שהתקבלו.
כי עכשיו, כשיש מנהל חדש זה הזמן להתקדם קדימה
ולהגשים חלומות
ליישם תוכניות
לרענן את המחלקות
וכמובן שזוהי רק ההתחלה.
כי משהו חדש קורה
כבר אמרנו?
ובכן, כבר ביום הראשון לתפקידו, כינס מנהל מפעל החיים שלי את כל העובדים במחלקות והציג להם בנאום מרשים את החזון, המטרות, היעדים, החלומות וגם את השינויים המתבקשים על מנת להשתפר ולצעוד קדימה.
העובדים היו נלהבים, התחושה הייתה שמשהו חדש מתחיל.
בתחילת הכהונה, כמו בהרבה התחלות, המוטיבציה הייתה בשיא, דברים חדשים התחילו בקצב סיטונאי ושינויים היו כבר חלק אינטגרלי מהשגרה.
היו הצלחות וגם היו כישלונות ובסך נראה היה שמפעל החיים צועד קדימה והעתיד עוד לגמרי לפניו.
וכך היה.
תקופה נהדרת של צמיחה.
הזמן עבר, המנהל כבר צבר לא מעט וותק והפך ממנהל חדש לוותיק.
וכשאתה הופך לוותיק, קורים גם הרבה דברים טובים.
המרכזי שבהם, זה הניסיון שצברת מהדרך שעשית וגם המיומנויות שלך שהשתפרה בהרבה מובנים.
כי כבר חווית, התחלת, עשית, נכשלת, הצלחת וגם הגשמת איזה חלום או שניים.
בכל זאת, עבר לא מעט זמן מאז שהיית חדש.
ואז, בחלוף הזמן, באופן טבעי ומבלי הודעה מיוחדת מראש, הצמיחה נהפכה לאיטית יותר ויותר.
פחות דברים חדשים
פחות שינויים
פחות הצלחות
פחות כישלונות
פחות רעיונות חדשים
והתוצאות? לא קטסטרופה (בכל זאת, החבר׳ה במפעל החיים שלי יודעים את העבודה) אבל גם לא מרגשת במיוחד (בכל זאת, הם קצת התעייפו).
הייתי מגדיר זאת כתקופה של סטטוס קוו נטולת רעיונות חדשים וגם הדרייב לא היה משהו.
גם מנהל מפעל החיים הבין זאת, החליט לעשות מעשה וכינס ישיבה של כל צוות המפעל.
ותקבלו עדכון כשעולה "טור או סיפור" חדש וגם עדכונים והטבות מצ'יפס תקשורת ויזמות (ניתן להסיר בכל עת).
המזגן היה בטמפרטורה המדויקת של 22 מעלות צלזיוס מלכתחילה (האיש כבר מנוסה), על השולחן היו מלא חטיפים ודברים טובים, שילוב של מתוק ומלוח, כן, זה טרנד שתמיד רלוונטי.
מתוק, מלוח ומזגן על 22 מעלות צלזיוס.
״עובדים יקרים, החלטתי לצאת לחל״ת מלחשוב על רעיונות חדשים כרגע. אחרי הרבה זמן, הגעתי למסקנה שזה ממש בסדר לצאת לרגע של חופשה ללא תשלום והחל מהרגע הזה לא אחשוב על רעיונות חדשים וגם אפסיק לנסות להמציא את הגלגל. אני מרגיש שעכשיו זה הזמן שלי לאכול משהו טעים, לבנות פלייליסט של שירים שאני הכי אוהב, להשלים סדרות ולזרום עם השגרה. אני רוצה שתדעו שאני מעריך אתכם מאוד ובטוח שתעשו את העבודה הרגילה והשגרתית שלכם בצורה הטובה ביותר כמו שאתם יודעים והכי חשוב תמשיכו להיות אחלה ולתת שירות מצוין ללקוחות. תודה על ההקשבה וההבנה ומבטיח לחזור בהמשך ״ אמר המנהל.
לזכותם של העובדים ייאמר שהם הבינו את הסיטואציה והסכימו כולם שזה הדבר הנכון ובזמן הנכון.
במהלך התקופה שמנהל המפעל לקח חל״ת מרעיונות חדשים נראה שעל המפעל עברה באופן טבעי לחלוטין תקופה סבירה ודי שגרתית.
נטולת קטסטרופות (בכל זאת, החבר׳ה במפעל החיים שלי יודעים את העבודה) אבל גם לא מפתיעה במיוחד (בכל זאת, אין רעיונות חדשים).
לגיטימי לחלוטין.
אחרי לא יותר מידי זמן, קיבלו עובדי המפעל מייל מהמנהל שקורה להם לישיבה מיוחדת.
ההתרגשות הייתה בשיאה, המזגן היה על 22 מעלות ועל השולחן היו מלא מגשי פיצה (כי כמה אפשר חטיפים? צריך לגוון)
ואחרי מעט המתנה הופיע המנהל. הוא היה נראה מחויך, יש האומרים גם שהוא זרק כמה פאנצ׳ים (חלקם גם היו מוצלחים) ממש התלוצץ עם עובדיו, דבר אחד היה בטוח ולא נתון לפרשנות, ניכר היה שהחל״ת עשה לו מצוין.
״עובדים יקרים, אני נרגש להציג לכם את החזון, המטרות, היעדים, החלומות וגם את השינויים המתבקשים על מנת שנוכל להשתפר ולצעוד קדימה״ אמר המנהל.
לאחר הישיבה המוטיבציה הייתה בשיא, דברים חדשים התחילו בקצב סיטונאי ושינויים היו כבר חלק אינטגרלי מהשגרה.
היו הצלחות והיו גם כישלונות ונראה היה שמנהל מפעל החיים ממשיך להצעיד את מפעל החיים מנוסה יותר, טוב יותר ומשובח יותר.
והעתיד? עוד לגמרי לפניו.
תקופה נהדרת של צמיחה
עד לחל״ת הבא.
לעדכונים וטורים או סיפורים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם.
תודה שקראתם ונתראה בטור או סיפור הבא..
שלכם,
צח
שלום, אני צח מצ׳יפס תקשורת
ואני רוקד לא משהו.
כן כן, בדיוק זה. אין לי את זה.
עד כמה חמור המצב ?
דמיינו אותי ברחבה שר את המילים
ומוחא כף לפי הביט.
כן, נכון, מחי כף זה גם סוג של ריקוד
או אולי יותר בכיוון של מדריך טיולים
שמסמן לקבוצה להתקדם.
שתפו את הפוסט מצב טיסה – איך לתכנן חופשה בצורה נכונה כשאתם בעלי עסק? תוכן עניינים צ'יפס קטן: זה ממש בסדר (ואף רצוי) לצאת לחופשה ?
חסה היא שחקנית קבוצתית מעולה. היא מתאימה את עצמה בצורה מושלמת כמעט לכל צורך בשוק.
טובה מאוד עם המבורגר, משדרגת כל סלט וכשהיא לבד? אפשרי, אבל לא לאורך זמן. ומכאן נשאלת השאלה: איך זה לכל בכלל קשור לעסק שלכם?
יש המון קלישאות על האדם שמתכנן תוכניות, לא אוסיף עוד אחת אבל אני מאמין ששמעתם כאלה אינסוף במהלך התקופה הנוכחית. כשירות לציבור שלא שמע את אחת הקלישאות הרעיון המרכזי הוא שאתה יכול לתכנן תוכניות – אבל אין שום ארובה לכך שהן יתקיימו. אהלן 2020. נכון, אני חושב ש2020 הייתה לא משהו למותג שנקרא "לתכנן תוכניות"ובמקום "קדימה! בואו נצא לדרך" שמענו בעיקר "זו לא העת" או את הכוכב הבלתי מעורער "בהתאם למצב". לא עוד! כמאמין גדול במותג של "לתכנן תוכניות" החלטתי שזה הזמן להסביר לקהל הרחב עד כמה הוא חשוב.